מה שהביא אותי לאיפה שאני היום
הדרך לאיבוד
בכל שנות ה־20 שלי ניסיתי להצליח כאמן במגוון תחומים. שרתי, ניגנתי, שיחקתי בתיאטרון, ביימתי, כתבתי, צילמתי סרטים ואפילו הייתי מקעקע – עם הצלחה לא מבוטלת בכל התחומים – אך זה לא הביא לכדי סיפוק אצלי. עשיתי מאמצים גדולים, התרגשתי נורא במהלך כל יצירה, אהבתי את הקהל והצופים, אבל כשהייתי יורד מהבמה, מסיים את הציור או מקבל שבחים על סרט – זה לא עשה לי כלום, להפך, הרגשתי מרוקן, בודד, מדוכא. זה הוביל למשברים נפשיים קשים ומתמשכים, ונסיונות אימפולסיביים והרסניים לצאת מהמצב הדיכאוני, והמשמעות של החיים והיצירה המשיכה לחמוק ממני.
הגעתי למצב של חוסר אונים מוחלט, איבדתי תקווה, ידעתי שאני עושה משהו לא נכון לי, אך לא הצלחתי לחשוב על דרך אחרת לחיות, מה שהביא אותי למרכז שיקומי למתמודדי נפש.
משבר כהזדמנות להתעוררות
"אנשים רבים קמים בבוקר וחושבים לעצמם – מה אני יכול לקבל מהעולם? מה אני יכול להשיג ולהרוויח היום? ויש אנשים שקמים בבוקר וחושבים – מה אני יכול לתת לעולם? איפה אוכל לתרום היום? תנסו לחשוב מה אתם יכולים להעניק לעולם." האמירה הזאת שאמר אותה איש שאני מאוד מעריך, שהקים כמה מרכזים לשיקום והחלמה, באחת מההרצאות שלו, שינתה לגמרי את הגישה שלי לחיים, ובסופו של דבר – לעצמי. ככל שמצאתי יותר מקומות שבהם אני יכול לעזור, כך תחושת הסיפוק והערך העצמי צמחה בתוכי. לאט לאט התחיל להתגבש בי אותו הייעוד שחמק ממני – העיסוק שיכול להעניק לי משמעות בחיים.
תובנות לגבי העבר, גישושים אל העתיד
יום אחד במהלך לימודי פסיכוטרפיה נזכרתי שבעודי חבר בגרעין של החברה להגנת הטבע, אמרתי משפט שבזמנו לא הפנמתי בעצמי: "הדבר הכי משמעותי שאפשר לעשות בחיים הוא לחנך, לתמוך ולרפא.". אני לא מצטער על כך שלקח לי זמן להתחיל ליישם את האמירה הזאת, כי בדרך למדתי המון על עצמי, על יצירה אמנותית ואמיתית, חקרתי את עולם הנפש מזוויות שונות ודרך מצבים נפשיים שונים, ולמעשה צברתי נסיון חשוב מאוד שמשמש כיום בסיס לריפוי שאני מעניק.
כמי שמצא את הדרך מתוך החושך אל האור, הבנתי שאני יכול, רוצה ואפילו חייב להאיר לאחרים את הדרך!
במהלך התמודדותי עם המשברים של חיי הגעתי למטפלת בשיטות טיפול הוליסטית רוחנית. היא עזרה לי מאוד, וכשראתה שאני כבר במקום חדש וטוב בחיים, אמרה באגביות יום אחד "יש לך כישרון מרפא מלידה". לפני זה אף פעם לא חשבתי לטפל באנשים, והייתי מעט סקפטי, אבל בכל זאת החלטתי לנסות והלכתי ללמוד פסיכותרפיה הוליסטית רוחנית- כך קיבלתי את היסודות הרוחניים של הטיפול. התוצאות של הטיפול שהענקתי הדהימו אותי, וגרמו לי לתחושת הגשמה והודיה שלא הכרתי לפני. מאז מקומי בעולם ברור לי, ואני מאיר את האור שבי בעולם. אני מאמין שבכל אחד יש שפע של אור, צריך רק לראות אותו, להכיר בו, להיפתח ולהאיר אותו לסובבים.